לעזי רש"י: במתי מעט
בין פרשני המקרא והתלמוד הרבים, נתייחדה לרש"י בכורה באלף השנים האחרונות
בעוד שהשפה העיקרית ביצירתו היא עברית (ולעתים ארמית), רש"י משתמש מדי פעם במילים שהוא מציין שהגיעו מ"שפה זרה ", שפה ששימשה במאה האחת עשרה באזור שמפיין שבו הוא התגורר, ואשר סופה שהתפתחה לשפה הצרפתית שאנו מכירים כיום
רש"י הגדיר את הגישה שבה בחר לפרשנותו ככזו הדבקה במשמעות מיידית של המקרא. המילים ה'זרות' שהוא משתמש בהן - והוא מכנה אותן 'לעזים' , 'לע"זים', או 'לוע"זים' - נועדו להוסיף למסע הפרשנות שלו והן מעטות בלבד, ומכאן כותרת המחקר הזה
במתי מעט מושאל מהתיאור המקראי של בני יעקב המעטים שירדו למצרים, זרעו של עם ישראל, המקנה לו משמעות מיוחדת
באופן דומה, אז ועכשיו אוסף לעזי רש"י הוא קטן; אך הוא עשוי לשפוך אור על כמה מהקטעים המשמעותיים ביותר - ועם זאת, לפעמים חידתיים - של התנ"ך והתלמוד, ובכך לתרום לטפל בבעיות פרשנות עתיקות ולספק נקודות מבט מקוריות על משמעותן
הלעזים נשמרו, תחילה בכתבי יד, אחר כך בדפוסים של פירוש רש"י לתורה—שם שונו ועוותו לרוב - והגיעו אלינו כמו שרידים מסתוריים ומוזנחים שנשמרו למען המסורת ולא ככלי חי להבנת הפרשנויות, והמקרא עצמו
כאשר עבר מרכז הכובד היהודי מצרפת לספרד, ולגרמניה, ולמרכז אירופה ומזרחה, ולבסוף לארצות הברית ולארץ ישראל, הצטמצם העניין (וההבנה) של מילים אלה והפך לנחלתם של מעטים, ומספר האקדמאים, הרבנים ותלמידי חכמים המקצועיים שיכולים לשלב את הרקע הפילולוגי ואת הידע הלשוני המשמש להצבת מילים אלה בהקשרם ירד פלאים
ועד היום, מרכזי למידה ומחקר יהודיים, ובכללם ישיבות מכל הזרמים ובכל המדינות, אינם מייחסים חשיבות רבה לתחום הזה
עם זאת, ניתן לשלב גישות שפותחו לאחרונה, כולל מורפולוגיה נגזרת ובלשנות חישובית, עם עניין מסביר במחקרי המקרא והתלמוד כדי לשכלל, לפרט ולהצעיר תחום מחקר זה
יישמנו שיטות וטכניקות אלה באופן סלקטיבי כדי לטפל בצורכיהם של חוקרים משלושת התחומים
חוקרים אקדמיים שהשתמשו במחקרם של לעזים כסמנים מורפולוגיים של מגמות טרנספורמציה בשפה
היסטוריונים וסוציולוגים שלומדים על תהליכים ואורחות חיים מימי הביניים המועברים על ידי לעזים
ומלומדי המקרא והתלמוד שהתמקדו בנושאים העומדים בבסיס השימוש הסלקטיבי של רש"י בלעזים, ותרמו בכך לדיון הפרשני
בסקירה זו אנו מתייחסים במידה מסוימת לתרומתם של שני התחומים, ככל שהיא תורמות להבנה משופרת של ההקשר הלשוני וההיסטורי של מילים אלה, ואנו מתמקדים יותר בתחום השלישי: תקוותנו היא שהרעיונות המונחים על ידי לעזי רש"י יכולים לעורר דיאלוג עם חוקרים ותלמידים מהמחשבה המקראית והתלמודית, שמטרתם להבהיר ולהרחיב את היקף עבודתם